הדברה ביולוגית

המודעות לאיכות הסביבה הולכת וגדלה עם השנים. מחקר ופיתוח, שיתוף מידע, חינוך והסברה, ובעיקר – עינינו הרואות את הנזקים הנגרמים משימוש בחומרים כימיים ובניצול לא נכון של משאבי הטבע, אשר משפיעים ישירות על האקלים, על החי והצומח וגם עלינו, בני האדם.  

במסגרת התפתחות המודעות, שימוש חוזר בחפצים, מיון אשפה, מחזור ושימוש בחומרי ניקיון אקולוגיים נפוצים יותר מתמיד. אנשים רוצים לשמור על בריאותם ולהשאיר לנכדים שלהם עולם נקי וירוק.

מה עוד אפשר לעשות במסגרת המאמצים לשמור על כדור הארץ?

אחד הנזקים הגדולים לאדם ולאדמה הוא השימוש בחומרי הדברה כימיים. מדובר בחומרים רעילים במיוחד שאמנם מדבירים מזיקים בחקלאות ובתברואה עירונית וביתית, אך במצטבר גורמים נזקים עצומים לאיזון הטבע. הם פוגעים במים, באדמה, בבעלי חיים ובבני האדם. עוד ועוד חקלאים בוחרים בשיטות גידול אורגניות ונמנעים מריסוס כימי על הירקות והפרות. עוד ועוד תושבים תולים שלטים על גדרות הבתים ובהן בקשה מהעיריה לא לרסס בשטח הקרוב לביתם. עוד ועוד אנשים מאמצים טיפול בהדברה ביולוגית על פני הדברה כימית.

מה זו הדברה ביולוגית?

הדברה ביולוגית הינה התערבות של האדם במערכת אקולוגית על מנת לצמצם ולהפחית אוכלוסיית מזיקים באמצעים אקולוגיים ובשיטות ביולוגיות. במילים פשוטות: פיזור חרקים טובים שאוכלים את החרקים המזיקים לצמח. לחרקים הטובים אנחנו קוראים "מועילים", והם מדבירים באופן טבעי את המזיקים, החרקים שמהם אנחנו רוצים להיפטר.

קריפטולמוס (חיפושית מושית) היא דוגמה מעולה להדברה ביולוגית. הקריפטו (קריפטולמוס בקיצור) אוכלת בהנאה כנימות קימחיות (בין היתר, על כך נרחיב בבלוג אחר). מי שבגינה שלו או בעציצים האהובים עליו התפתחה מושבת כנימות, יכול לרסס בחומר כימי ובכך לסכן את בריאותו, ויכול לפזר מושיות שיאכלו את הכנימות ולאחר מכן יתעופפו לגינה אחרת לחפש ארוחה טובה.

פיזור המושית בגינה מנקה את הכנימות, לא גורם לנזק סביבתי ובעיקר מחזיר את הטבע לאט לאט אל האיזון שהוא כל כך זקוק לו.